אם בעבר טיפוס הרים היה נחשב ספורט ל"משוגעים" בלבד, ורק בודדים היו עוסקים בו, היום מדובר על אתגר שלא מעט אנשים שמעולם לא עסקו בטיפוס באופן מקצועי, לוקחים על עצמם. צעירים ומבוגרים מבקשים לעסוק בכך. בדיוק כמו שיש רבים וטובים אשר בוחרים לעשות מרתון בשלב כזה או אחר של חייהם, כך רבים וטובים בוחרים יום אחד לטפס על הר.

באופן טבעי, כפי שבשביל לרוץ מרתון צריך לעבור דרך מסוימת, ולוקח לא מעט זמן עד שמגיעים לרוץ מרתון במסלול קשה ומסובך, כך גם טיפוס להרים הקשים ביותר לא נעשה כבר על ההתחלה אלא זה תהליך שלוקח זמן ודורש טיפוס על הרים קטנים ונמוכים יותר, לפני שמגיעים לשלב בו מטפסים על הרים גבוהים.

אחד ההרים הטובים ביותר לטיפוס עבור מטפסים מתחילים הוא הר אל ברוס. מדובר בהר שנמצא בהרי הקווקז המערביים ברוסיה, הוא מצוי ליד הגבול עם גיאורגיה. זהו הר געש רדום, אשר גובהו 5,642 מ', והוא נחשב להר הגבוה ביותר באירופה. רבים מהמטפסים בעולם, המקצועיים והחובבים, החלו את קריירת הטיפוס שלהם בטיפוס על הר זה, בטרם הם עברו לטפס על הרים גבוהים יותר. לשם המחשה, הקילימנג'רו גבוה מאוד ב-200 מטר לערך, וההימלאיה שנחשב לרכס ההרים הגבוה והמאתגר ביותר בעולם, גבוה ממנו בכ-3000 מטר בערך.

טיפוס לאלברוס לא נעשה לבד מן הסתם, אלא בקבוצות מאורגנות של מטפסים עם ציוד ייחודי, מדריך וכל מה שנדרש לצורך טיפוס על ההר. צריך לומר שעל ההר נמצאים כפרים קטנים ומקומות בהם אפשר להקים מחנה לצורך עצירה ולינה. מן הסתם, מטפסים מתחילים צריכים לדעת לא רק לטפס על ההר אלא גם כיצד להקים את המחנה ולשרת את עצמם.

לפני סיום צריך לומר, בטרם יוצאים למסע טיפוס שכזה, יש לבחון היטב את תנאי מזג האוויר, תנאי השטח וכל מה שצריך בשביל שיהיה ניתן לצאת למסע הזה בראש שקט. חשוב כמובן גם להתארגן מראש על כל הציוד, כרטיסי טיסה וכל שאר הפרטים שנדרשים לקראתו.